top of page
חיפוש

חנקן חמצני - הקשר בין דינמיט ובריאות טובה

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, הכימאי והמהנדס השבדי, אלפרד נובל, חקר דרכים לשימוש בטוח בניטרוגליצרין. כיוון שניטרוגליצרין היא תרכובת שאינה יציבה מבחינה כימית, הוא ניסה לייצב אותה עם חומרים לא פעילים כגון סיליקה, פחם ונסורת. ב-1867 הוא מצליח לעשות זאת, ורושם פטנט על ההמצאה תחת השם "דינמיט". נובל התכוון להשתמש בהמצאתו בעיקר לפיצוץ סלעים בתעשיית המכרות או בפתיחה מהירה של מנהרות רכבת, אבל השימוש העיקרי בדינמיט מאז נעשה למטרות מלחמה והרס.


שנים לאחר מכן, גילו הרופאים שלאותה המולקולה (ניטרוגליצרין) יש השפעה חיובית בהורדה של לחץ דם גבוה ובטיפול בתעוקת חזה - אנגינה פקטוריס - Angina Pectoris : כאבים, ולחץ בחזה שמקורם במחלת לב כלילית: היצרות של העורקים המובילים דם מחומצן לשריר הלב. אותה מולקולה הרסנית מחוץ לגוף - ניטרוגליצרין - הופכת בתוך הגוף לחנקן חמצני שסימנו NO ותורמת רבות לבריאות של העורקים והלב. בשנותיו המאוחרות, סבל נובל מדיכאון עמוק ומחלת לב, הרופאים רשמו לו את אותה המולקולה שבאמצעותה ייצר דינמיט. במכתב לחברו כתב: "האין זה צחוקו של הגורל, שהמרשם למחלה שלי הוא ניטרוגליצרין לבליעה? הרופאים שינו את שמה לטריניטראט, כדי לא להפחיד את הכימאים, או את הציבור הרחב". נובל סרב להשתמש בתרופה ומת משבץ מוחי ב 1896. בשנים האחרונות לחייו הקים קרן הקרויה על שמו והשקיע בה את רוב כספו כדי שתעניק מדי שנה 5 פרסים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. ככל הנראה, נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על המצאת הדינמיט שגרמה למותם של רבים.

כ- 100 שנים לאחר מותו של נובל, 3 חוקרים (מורד, פרושגוט ואיגנרו) מקבלים את פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, על מחקרם אודות התועלת שיש לחנקן חמצני על הלב וכלי הדם.


חנקן חמצני מיוצר בכלי הדם, בסינוסים ובמחילות האף, הוא משמש כמולקולת איתות ותורם בתהליכים רבים, במערכות הגוף:

  1. מרחיב כלי דם טבעי, מוריד את רמות לחץ הדם.

  2. משנע כולסטרול בעורקים ומונע הסתיידות, חסימות וקרישי דם ולכן מוריד את הסיכוי ללקות בשבץ או התקף לב. נוכחות מספקת של NO מסייעת בהזרמת הדם לכל חלקי הגוף ובכך מייעלת את מעבר החמצן לתאים.

  3. בעל פעולה אנטי דלקתית במעברי האף ובעורקים, בעל איכויות אנטי בקטריאליות ואנטי ויראליות - נמצא יעיל במניעת הדבקה של וירוס הקורונה וכן בטיפול לאחר הדבקה.

  4. מרחיב את כלי הנשימה ומסייע בתהליכי נשימה וכן מווסת קשירה ושחרור של חמצן להמוגלובין.

  5. מגן על העור מפני קרינה (מחקר)

  6. תורם למערכת עיכול בריאה (מחקר)

  7. משפר את האון הגברי ואת הזקפה - סילדנאפיל, או בשמה המסחרי - ויאגרה פותחה במקור על ידי חברת פייזר כתרופה לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה על ידי שחרור של חנקן חמצני לדם והרחבת כלי הדם. התרופה התגלתה, בין היתר, כיעילה ביותר לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין-אונות ומקושי להגיע לזקפה.

כדי להבטיח זרימה קבועה ומספקת של חנקן חמצני לתוך הגוף, יש לנשום באיטיות דרך האף - כך שהאוויר הנשאף עובר בסינוסים, אוסף מהם את הגז (עד פי 6 יותר מנשימת פה) ונכנס לריאות. פעילות גופנית מתונה (ריצה או רכיבת אופניים קלה) מזרזת את זרימת הדם בכלי הדם וגורמת להם לשחרר יותר חנקן חמצני בהשוואה למצב מנוחה וגם בהשוואה לפעילות גופנית מאומצת. הרטט העובר בחללי האף והסינוסים בזמן המהום (humming) גורם להם לשחרר עד פי -15 (!) יותר חנקן חמצני לדרכי הנשימה. מחקר השוואתי שנעשה בין צוללנים חופשים לצוללני סקובה הראה שהפסקות נשימה ותרגילים לנשימה מופחתת גורמים גם ליצור עודף של חנקן חמצני. מבחינה תזונתית - שתייה של מיץ סלק יכולה להעלות את ייצור החנקן החמצני.


בין הגורמים המפחיתים את ייצור החנקן החמצני בגופנו נמנים עישון, צריכת אלכוהול ומזונות מעובדים, השמת יתר, נשימת פה וגיל - ככל שאנחנו מתבגרים פוחת היצור של חנקן חמצני בכלי הדם (50% פחות בגילאי 40 ו- 85% פחות מעל גיל 60, לעומת הייצור שלו בגילאי ה-20).

Коментарі


bottom of page